פסק-דין בתיק ת"א 39262-11-10

בפני 3 תביעות כספיות אשר אוחדו לדיון אחד.

התביעה שמס' 39262-11-10, עניינו בתביעתו של איתי רוזנבליט לגבי הסכם שכירת הגן מאת הנתבעים חווה ליפינסקי ונדב לוטן.

התביעה שמס' 30504-02-11, עניינה בתביעת הזוג אברמוביץ כנגד איתי רוזנבליט שבעקבות פעולותיו נגד בעלי הגן , ליפינסקי ולוטן למעשה הטעה את גב' אברמוביץ שעזבה את מקום עבודתה כדי לעבוד אצלו ובכך נגרם לה נזק.

תביעה מס' 542443-02-10, עניינה בתביעת בעלי הגן, ליפינסקי ולוטן נגד איתי רוזנבליט.

על מנת להקל, יקראו בעלי הגן "חווה ונדב" כאשר הדומיננטית היא "חווה". שוכר הגן יקרא "איתי" ואילו מי שהיו אמורים להתקשר עם איתי יקראו "ריקי" ו-"צביקה" בהתאמה.

לא ניתן היה שלא להתרשם במהלך המשפט כי יש תמימות דעים בין חווה ונדב ובין ריקי וצביקה כנגד איתי ולמעשה עיקר טענות חווה ונדב וריקי וצביקה הינן כנגד איתי אשר כזכור הגיש את התביעה כנגד חווה ונדב, וזאת הגם שאיתי הגיש הודעה צד ג' כנגד ריקי וצביקה כך שלמעשה יצר יריבות בין חווה ונדב ובין ריקי וצביקה שלמעשה לא התרשמתי שהייתה במשפט בפועל כלל.

בפתח דברי אציין, כי שמיעת הראיות בתיק זה הסתיימה לפני חודשים רבים, הצדדים היו אמורים להגיע לדיון לצורך הגשת סיכומים והשלמות בעל פה , בתיק שהמחלוקות העובדתיות קיימות אבל אין מורכבות רבה מידי בטענות הצדדים ואולם הדיון נדחה והסיכומים נדחו עקב מותו ללא עת של ב"כ הקודם של חווה ונדב עו"ד שגיב אשר הלך לעולמו.

להלן התייחסות לטענות העובדתיות העולות מסיכומי הצדדים:

1.         טענות בעלי הגן (חוה ונדב):

הצדדים התקשרו בחוזה. מדובר בחוזה שכירות בגן ילדים אשר נחתם בין חוה ונדב  לבין איתי ולטענת חוה ונדב הופר ע"י איתי.

חוה ונדב מדגישים שאין להם כל מחלוקת עם ריקי וצביקה (בני הזוג אברמוביץ) ולו בשל העובדה הפשוטה שמעולם לא התקשרו בחוזה עימם או בכל דרך אחרת. חוה הינה גננת ואילו אחיה נדב הינו חקלאי והם הבעלים של גן הילדים נשוא החוזה, ברח' שאול 16א בשכונת נווה שאנן (להלן: "הגן").

כאשר אובחנה מחלה קשה אצל חוה בשנת 2009 היא ביקשה להתקשר עם מפעיל חיצוני אשר ישכור את הגן וימשיך להפעילו.

הקשר בינה לבין איתי נוצר ב- 6/09, כאשר איתי כבר מפעיל שני גני ילדים אחרים.

חוזה השכירות נחתם ביום 7.12.09 ונחתם לתקופה של 4 שנים החל מיום 1.9.10, ואולם ניתנה לאיתי אפשרות להיכנס לגן עוד ביום 15.12.09 מתוך כוונה להכינו, להכשירו ולהציגו בפני לקוחות פוטנציאלים ולבצע רישום ילדים לקראת שנת הלימודים.

לטענת חוה, כתוצאה מתלונתו של איתי, הוא איחר את מועד הרישום לילדים בשכבת הגיל טרום חובה ולפיכך היה מעוניין באוכלוסיית ילדים צעירה יותר שרישומה לגנים נעשה בשלב מאוחר יותר.

חוה טוענת, כי חוסר מקצועיותו ואי הבנתו את המטריה בה הוא עוסק, בא לידי ביטוי בכל התנהלותו של איתי כאשר בשלב מסוים אף פרסם, כי קהל היעד שלו הינם ילדים בגילאי גן חובה ורק לאחר שחוה הסבירה לו שהדבר אינו אפשרי (בשל העדר אישורים מתאימים ממשרד החינוך) חזר בו איתי מרעיון זה (בהקשר זה מפנים לתצהיר גב' ציפורה שקד מנשה, אשר שימשה כסייעת בגן חוה והיא נלחצה ונדנדה לאיתי בקשר לעיכוב בהליך הרישום ואי העמידה בזמנים).

בשלב מסוים החל איתי בהוצאת ציוד מהגן וזאת בהעדר רשות לנהוג כך. בנוסף, נתן את מפתח הגן למכריו שהוציאו אף הם ציוד מהגן והעבירו אותו לגנים אחרים, בניגוד מפורש לחוזה.

חוה פנתה לאיתי ושלחה לידיו אף מכתבי התראה שיפסיק לעשות כן, אך הדבר לא פסק.

בנוסף, לא דאג איתי לניקיון הגן וחוה היא שנאלצה לשלם 500 ש"ח לגנן שהוזמן פעם אחת.